יצא לכם פעם לחשוב איך זה מרגיש לעבור פתאום למקום חדש שבו אתם לא מכירים שום דבר ואף אחד? תארו לעצמכם מצב שבו עם שלם נאלץ לעזוב את הבית האהוב שלו ולעבור לארץ רחוקה וזרה לחלוטין. בגלל שהעם חטא, ה׳ אומר להם שהם יורחקו מארץ ישראל. המילה וְהֵטַלְתִּי מתארת הוצאה בכוח, ממש כמו שמשליכים חפצים כבדים מתוך ספינה החוצה. העם יישלח לארץ רחוקה שאפילו האבות שלהם מעולם לא הכירו.
באותה ארץ זרה, בני ישראל יהיו תחת שלטון נוקשה של עמים אחרים. כשה׳ אומר להם וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֶת־אֱלֹהִים אֲחֵרִים, הכוונה הפשוטה היא לא שהם יתפללו לפסלים, אלא שהם יצטרכו לעבוד קשה כעבדים עבור עמים זרים שמאמינים באלילים. העבודה הזו תהיה מתישה ותימשך יוֹמָם וָלַיְלָה, כמעט בלי רגע של מנוחה.
ה׳ מוסיף ואומר אֲשֶׁר לֹא־אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה. המילה "חנינה" קשורה למילים חן או רחמים. המשמעות היא שה׳ לא יגרום לעם למצוא חן בעיני האויבים ששולטים בהם, ולכן אותם אויבים לא ירחמו עליהם. בנוסף, העם לא יקבל באותו זמן עזרה משמיים שתקל על הקושי שלהם. זהו מצב לא פשוט, שנועד לגרום לעם להבין את הטעויות שעשו, לקחת אחריות ולרצות לחזור לדרך הנכונה והטובה.