חשבתם פעם איך זה מרגיש לקבל הודעה סודית וחשובה בזמן הכי מותח שיש? ירמיהו הנביא נמצא בכלא, בגלל שבעבר ניבא שהעיר תיחרב והדבר החליש את הלוחמים. בחוץ, ירושלים נמצאת במצור כבד. מלך בבל, נבוכדנצר, הביא איתו צבא ענק שמורכב מכמה קבוצות: קודם כל, חילו, שזה הצבא המקורי שלו. אליהם הצטרפו ממלכות ארץ ממשלת ידו, כלומר ארצות שנמצאות תחת השלטון הישיר שלו. בנוסף באו גם וכל העמים, עמים אחרים שהצטרפו כדי לעזור לו במלחמה. כל הצבא העצום הזה נלחם על ירושלים ועל עריה, שזה אומר ירושלים עצמה וכל הערים שנמצאות מסביב לה.
בסוף מופיעה המילה לאמר, שמזכירה לנו שזו נבואה שהגיעה מאת ה' לירמיהו כדי שיעביר אותה הלאה. אבל הפעם, ה' שולח דרך ירמיהו מסר סודי ואישי רק למלך צדקיהו, בלי שאף אחד אחר יידע. ה' רצה להראות למלך שירמיהו לא מנבא דברים קשים מתוך כעס או שנאה אישית, אלא כי זה באמת דבר ה' והוא חייב לומר אותו. ה' גם רצה לשכנע את המלך להיכנע לאויב, צעד שיכול להציל אותו ואת משפחתו מפגיעה קשה מאוד. בתוך כל המצב המפחיד הזה, ה' שולח למלך גם נחמה: הוא מבטיח לו שאמנם הוא יצטרך לעזוב ולצאת לגלות בבל, אבל הוא לא ימות במלחמה. הוא יזכה לסיים את חייו בשלום ובצורה טבעית, ויחלקו לו כבוד שראוי למלכים.