איוב, פרק י״ב, פסוק י׳

קיומם של כל הברואים תלוי לחלוטין בהשגחתו התמידית של ה', העושה בבריותיו כרצונו ומחזיק את הכול בכוחו. השליטה האלוהית מקיפה את נֶפֶשׁ כָּל חָי, שהיא כוח החיות הבסיסי של בעלי החיים, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, המציינת את מדרגתה הגבוהה של רוח האדם, אף שיש הרואים בביטויים אלו כפל לשון פיוטי בלבד. מכיוון שהכול נתון בְּיָדוֹ של ה', פעולותיו של האדם מוגבלות ואין לו חירות מוחלטת לפעול בלעדיו. בעצם החיים טמון פלא הדורש כוח אלוהי עצום המעכב את הנשמה מלהתנתק מן הגוף החומרי, ומתוך כך מסיק איוב כי לה' יש את היכולת להחזיק את רוחו גם בתוך בשרו החולה והמיוסר.