ההשגחה האלוהית על אומות העולם מתנהלת בדרכים מורכבות ופרדוקסליות, כאשר לעיתים דווקא שגשוגה של אומה הוא הכלי שמוביל למפלתה. הנהגתו של ה' את הגויים נעה בין רוממות להתרסקות, ובין התפשטות גיאוגרפית לגלות או לאבדון.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה מַשְׂגִּיא נגזרת מלשון גדולה, ריבוי ועוצמה. ה' מעצים את האומות, מגדיל את ממשלתן ומרבה את אוכלוסייתן. עם זאת, התרוממות זו אינה אלא הקדמה לאובדן. [רש"י] ו[מלבי"ם] מסבירים כי ההצלחה הכבירה שה' מעניק לאומות גורמת להן להתמלא בגאווה, ודווקא גאווה וגדולה זו הופכות לסיבה הישירה לאובדנן. [רמב"ן] ו[תקות אנוש] מדגישים מנגד את שליטתו המוחלטת של הבורא: הוא מרעיף על אומה שפע עד שהיא הופכת לעצומה ורבה, אך כשיחפוץ בכך יאבד אותה כליל, והמוניה לא יוכלו להצילה.
מנגד, מסורת פרשנית אחרת, הנשענת על מדרשי חז"ל, מפרשת את המילה מַשְׂגִּיא מלשון "שגגה" והטעיה [מנחת שי, אלשיך]. לפי קו מחשבה זה, ה' מטעה את האומות ונוסך בהן ביטחון עצמי שגוי כדי להפילן, כפי שעשה למצרים על הים ולבלעם. [רש"י] מציין כי מבחינה דקדוקית פירוש זה קשה יותר, שכן המילה נכתבת באות שׂי"ן שמאלית ולא ימנית. עם זאת, [מנחת שי] מראה כיצד שתי הגישות משלימות זו את זו: ה' מרומם את אויביו ומגדיל אותם, ובכך הוא למעשה מטעה אותם לחשוב שהם בלתי מנוצחים, עד למפלתם הפתאומית.
בחלקה השני של המשוואה, המילה שֹׁטֵחַ מתבארת על ידי הפרשנים במשמעות של פריסה ופיזור. ה' מאפשר לאומות להתרבות ולהתפשט על פני מרחבים עצומים בארץ [רש"י, תקות אנוש]. אך גם כאן מתרחש היפוך פתאומי. [מצודת דוד] מבאר שלאחר שה' פורס אותם במרחב, הוא עוקר אותם מארצם ומוליך אותם (וַיַּנְחֵם) לגלות. [מלבי"ם] מוסיף עומק וטוען כי אף על פי שה' מפזר את הגויים ומוציאם ממקומם, דרך הפיזור הזה עצמו הוא מנחה אותם אל מחוז חפצם הסופי. [אבן עזרא] רואה גם הוא ניגודיות בפסוק: ה' מפיץ ומפזר את האומות, ולאחר מכן עושה את הפעולה ההפוכה ומנחה אותן יחד.
גישה שונה לחלוטין מציעים [רמב"ן] ו[ביאור שטיינזלץ], המסתמכים על התרגום הארמי. לפיהם, המילה שֹׁטֵחַ אינה מתייחסת לפיזור העם, אלא לפריסת רשת ומלכודת. ה' שוטח רשת לרגלי האומות, והמילה וַיַּנְחֵם משמעותה שהוא ממש מוליך ומנחה אותן לצעוד אל תוך המלכודת כדי להילכד בה. מנקודת מבט נוספת, [אלשיך] מפרש את הפריסה כמתן בחירה חופשית: ה' שוטח ופורס בפני האומות דרכים שונות לפעול בהן, ולאחר שהן בוחרות את דרכן, הוא מנחה אותן בנתיב שבו בחרו ללכת.