הבריאה מעידה על השגחת ה' וחכמתו, ולכן השאלה מִי לֹא־יָדַע בְּכָל־אֵלֶּה מבהירה כי רק אדם חסר דעת יתעלם מכך. לחלופין, בעלי החיים עצמם הם אלו שמעידים בעצם קיומם כי אין להם בחירה חופשית והם מונהגים לחלוטין בידי הבורא. ההכרה כִּי יַד־ה' עָשְׂתָה זֹּאת מכוונת לכל הקיים בעולם, ומלמדת שקיום המינים נובע מהשגחה גם כאשר דרכי ההנהגה נעלמות מבינתנו ונראות לעיתים כעיוות או חוסר צדק. ברובד האישי, המילה זֹּאת מתייחסת גם לסבלו של הדובר, ומעידה כי אותו פלא אלוהי המקיים את העולם הוא שמשאיר בדרך נס את נפשו בתוך גופו השבור ומעכב את מותו.
איוב, פרק י״ב, פסוק ט׳
מִ֭י לֹא־יָדַ֣ע בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֥י יַד־יְ֝הֹוָ֗ה עָ֣שְׂתָה זֹּֽאת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.