ה' מפגין את שליטתו המוחלטת בהנהגה האנושית כאשר הוא מֵסִיר לֵב של רָאשֵׁי עַם־הָאָרֶץ, כלומר נוטל ברגע אחד את חכמתם, שיקול דעתם ואומץ לבם של המנהיגים. אובדן תבונה זה מבטל את בחירתם החופשית וגורם להם להטעות את העם כולו ולגרור אותו אחריהם. כתוצאה מכך ה' וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָרֶךְ, בין אם במובן הרעיוני שבו הם מספקים לעם עצות ריקות וחסרות תוחלת שאינן דרך ישרה, ובין אם במובן המעשי של תעייה במקום שממה שאינו ראוי להליכה. ביטוי מובהק לכך ניתן לראות בשרי פרעה ביציאת מצרים, שאיבדו את דעתם וצעדו אל אובדנם בתוך הים, אף שהיה עליהם להבחין כי הליכה בתוכו אינה דרך טבעית.
איוב, פרק י״ב, פסוק כ״ד
מֵסִ֗יר לֵ֭ב רָאשֵׁ֣י עַם־הָאָ֑רֶץ וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.