איוב, פרק ט״ז, פסוק ט״ו

מתוך אבל כבד וכאב פיזי ממיר איוב כל סממן של נחמה בסמלי אבלות מובהקים. הוא מצהיר שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי, כלומר במקום להניח בגדים רכים על פצעיו הוא לובש שק מחוספס ישירות על עורו המוגלד, אף שיש המסבירים שנהג כך בסתר עוד בימי עושרו כדי להכניע את גאוותו. כמו כן הוא מוסיף וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי, תיאור של לכלוך והשפלת כבודו וזיו פניו בעפר, או לחלופין תיאור פיזי של העלאת עפר על ראשו. לפי גישה נוספת, איוב בחר להתפלש בעפר שאינו משאיר סימן בולט על הגוף, כדי להימנע מהחצנת שפלותו.