איוב זועק על הייסורים שבאו עליו בחינם ומצהיר כי הם באו עַל לֹא־חָמָס בְּכַפָּי, כלומר מבלי שעשה כל עוול. ייתכן שהוא אף טוען באירוניה שסבלו נובע דווקא מניקיונו המוסרי, שהרי רשעים אינם סובלים מצרות כאלה. הוא מוסיף כי וּתְפִלָּתִי זַכָּה, משום שהיא נקייה ממחשבות זרות ומקללות כלפי הזולת, ואף עתידה לזכות אותו בדין מול ה'. ניקיון כפיו מחמס וטהרת תפילתו קשורים זה בזה, שכן התפילה מתקבלת לפני ה' דווקא משום שידיו נקיות מגזל, ועצם היותו אדם שתפילותיו נשמעות מוכיחה את חפותו.
איוב, פרק ט״ז, פסוק י״ז
עַ֭ל לֹא־חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּֽתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.