החכמה היא בעלת ערך בלתי ניתן למדידה, ושום הון חומרי אינו יכול להוות לה תחליף. כל הדברים היקרים והחשובים ביותר בעולם בטלים לחלוטין אל מול מעלתה העליונה של החכמה [תקות אנוש].
הפרשנים מסכימים כי המילה סְגוֹר מתארת זהב משובח ואיכותי. באשר למקור השם, יש המסבירים כי מדובר בזהב טוב הנסגר בתוך כור הצורף כדי לזקק אותו ולהסיר ממנו את הפסולת [מצודת ציון]. לעומת זאת, יש המפרשים זאת על דרך ההפלגה, שזהו זהב כה איכותי, עד שבשעה שחנות המוכרת אותו נפתחת, כל שאר חנויות הזהב נסגרות מפני שאינן יכולות להתחרות בו [רש"י].
הפסוק שולל את האפשרות להשיג את החכמה בשתי דרכים מסחריות שונות. המילה תַּחְתֶּיהָ מתייחסת לדרך של סחר חליפין, כלומר לא ניתן להמיר זהב משובח תמורת חכמה. המילה מְחִירָהּ, שמשמעותה תמורה הניתנת כנגד שווי של דבר מסוים [מצודת ציון], מתייחסת לדרך של קניין רגיל. כלומר, החכמה אינה מושגת לא על ידי חליפין בזהב, ולא על ידי מקח וממכר בשקילת כסף [מלבי"ם]. מאחר שאי אפשר כלל לקנות את החכמה בזהב, הפסוק כופל את הרעיון ומדגיש שגם כסף לא יישקל תמורתה [מצודת דוד].
גישה שונה במעט מתמקדת בטבע האדם. לפי פירוש זה, המשמעות אינה רק שהחכמה יקרה מכדי שיוכלו לקנות אותה, אלא שבני האדם פשוט אינם מוכנים לתת את הזהב או לשקול את כספם תמורתה. הסיבה לכך היא שבני אדם אינם מכירים בגדולתה ובערכה האמיתי של החכמה, והם נוטים להעריך הון חומרי הרבה יותר [אלשיך].