מוגבלות ההשגה האנושית נמשלת לעננים המסתירים את השמש, כך שלעיתים בני אדם לֹא רָאוּ אוֹר אף על פי שהוא קיים, זך ומבהיק, כלומר בָּהִיר, במקומו בַּשְּׁחָקִים. רק כאשר וְרוּחַ עָבְרָה ומפזרת את העננים, היא מטהרת את השמים, וַתְּטַהֲרֵם, אך אם האדם אינו מסוגל להישיר מבט אל האור הגשמי, קל וחומר שאינו יכול להשיג בשכלו את האור העליון של ה'. דימוי זה ממחיש את שתיקתם של רעי איוב שנותרו ריקים מתשובה כעננים שהרוח פיזרה, בעוד דברי אליהוא הם הרוח שחשפה את אמת ההשגחה. במובן נוסף, האור הנסתר מסמל את קדושתו של משה רבנו, שנותרה להאיר בַּשְּׁחָקִים גם לאחר שרוח נשמתו עלתה למרום וטיהרה אותם.
איוב, פרק ל״ז, פסוק כ״א
וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א־רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.