החיה העצומה מתהדרת בתחושת עליונות וגַּאֲוָה בזכות אֲפִיקֵי מָגִנִּים, שהם קשקשיה החזקים המשמשים לה כשריון, ויש המפרשים זאת על חגורות גופה או שיניה. לחלופין, הגאווה מתארת את עצם גובהם ועוביים של הקשקשים, או את התרוממותם כשהיצור מתעורר לנוע. גוף החיה סָגוּר בשריון אטום לחלוטין שבו כל קשקשת דבוקה לחברתה ללא כל חלל ומעבר אוויר. הקשקשים אטומים כמו חוֹתָם צָר והדוק, או קשים כסלע, באופן המונע מכל בריה להכות בין החיבורים. אטימות זו כה מוחלטת, עד כי גם כאשר היצור זז ומגביה את קשקשיו, מעטפת ההגנה נותרת חתומה ובלתי חדירה.
איוב, פרק מ״א, פסוק ז׳
גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָגִנִּ֑ים סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.