נשימתו החזקה, המכונה כאן נַפְשׁוֹ, אינה נשימה רגילה אלא בעלת טבע של אש עליונה. בשעת כעס מתעצם החום הפנימי שבתוכו, ונשימתו בוערת ומציתה כאילו היא גֶּחָלִים תְּלַהֵט. כתוצאה מאותה התלקחות, וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא, כאשר שלהבת אש ממשית בוקעת מתוכו, או שנשימתו כה לוהטת עד שהיא נראית כלהבה.
איוב, פרק מ״א, פסוק י״ג
נַ֭פְשׁוֹ גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.