עוצמתו של היצור כה אדירה, עד שכלי הנשק האנושיים מאבדים כל משמעות מולו והוא אינו נס מפניהם מתוך פחד [מצודת דוד, מלבי"ם].
הביטוי בֶן־קָשֶׁת זוכה לשני כיווני פירוש. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה לחץ עצמו, אשר נמשל ציורית לבן היוצא ממעי אמו, הלא היא הקשת [מצודת ציון, מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים כי הכוונה היא לאדם האוחז בנשק, כלומר לקשת היורה את החצים [רש"י, רמב"ן]. בין אם מדובר בחץ ובין אם ביורה, הם לֹא־יַבְרִיחֶנּוּ.
לא רק החצים חסרי תועלת, אלא גם אַבְנֵי־קָלַע – אבנים המושלכות בעוצמה מתוך כלי זריקה ייעודי [מצודת ציון, רלב"ג]. בעיניו, אבנים כבדות אלו, ואפילו אבני בליסטראות ענקיות שנועדו להרוס מבצרים, לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ־לוֹ. פגיעתן נחשבת קלה, חסרת נזק ונטולת משמעות, ממש כאילו זרקו עליו קש [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].