עוצמתו של הלווייתן מתבטאת בחוסר האפשרות לגשת אל פיו ולפתוח את דַּלְתֵי פָנָיו, ביטוי המדמה את שפתיו, את לחייו או את פיו כולו. השאלה הרטורית מִי פִתֵּחַ ממחישה כי כאשר הלווייתן סוגר את פיו, איש אינו יכול לאלץ אותו לפתחו, ואף לא להכניס לתוכו רסן כדי לאלפו. הסיבה לכך שאיש אינו מעז לגשת אליו היא כי סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה. שיניו מטילות פחד עצום, ובשל אימה זו אף בריה אינה מתקרבת אליו כלל.
איוב, פרק מ״א, פסוק ו׳
דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.