ה' מצהיר כי לא אחריש אלא ימשיך לספר על נפלאות בריאת הלוויתן, ומפרט על אודות בַּדָּיו, שהם איבריו המדומים לענפי אילן. ה' מתאר את וּדְבַר־גְּבוּרוֹת, כוחו האדיר של היצור, ואת וְחִין עֶרְכּוֹ, החן והפרופורציה המדויקת שבה הם ערוכים. גישה אחרת מסבה את הפסוק על האדם, שאילו היה מעז להילחם בלוויתן ה' היה משבח את גבורתו, או לחלופין מכיר בכוחו של אדם המעז להתווכח עם בוראו במילים כוזבות. בנוסף, על פי המסורת לקרוא את המילה הראשונה כ־לוֹ, הפסוק מתפרש כהבטחה לצדיק, שבה ה' יגמול לצאצאיו, הנמשלים לענפיו, על גבורתו הרוחנית לכבוש את יצרו ועל החן שבסדר תפילותיו.
איוב, פרק מ״א, פסוק ד׳
(לא) [לוֹ־]אַחֲרִ֥ישׁ בַּדָּ֑יו וּדְבַר־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.