איכה, פרק ב׳, פסוק ט״ז

Lamentations 2:16Sefaria

פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כׇּל־אֹ֣יְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃ {ס}

רגע חורבן ירושלים מלווה בשמחה לאיד חסרת מעצורים מצד אומות העולם, אשר פָּצוּ ופתחו את פיהם כדי לתת ביטוי גלוי לשנאה שהייתה חבויה בליבם. הם מיהרו להשמיע דברי רהב בפיהם עוד בטרם ראו בעיניהם את המתרחש, והשמיעו קולות כעס ולעג כאשר שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ־שֵׁן על ישראל. בקריאת הניצחון בִּלָּעְנוּ, שמשמעותה השמדנו, האויבים מתגאים בכוחם ומתעלמים מכך שה' הוא שהביא את החורבן, או לחלופין מנסים להסתיר את תסכולם על כך שה' הקדים והחריב את העיר במקומם. למרות האבדות שספגו, שמחתם גוברת והם מכריזים אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינֻהוּ מָצָאנוּ רָאִינוּ. בכך הם מדגישים שזהו יום המפלה הספציפי שאליו ציפו יותר מכל, תוך שהם בוחרים להתעלם מהעונש שעתיד לבוא עליהם ומתמקדים אך ורק בשמחת ההווה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.