קרה לכם פעם שחשבתם מה קורה לעיר שלמה בזמן של מלחמה קשה? ירמיהו הנביא מתאר תמונה מאוד עצובה של ירושלים בזמן החורבן, שבה כולם נפגעו. המילה שָׁכְבוּ לא מתארת שינה רגילה, אלא עייפות גדולה ונפילה מתוך חולשה ורעב כבד. הנביא מספר שנַעַר וְזָקֵן, הילדים הצעירים והאנשים המבוגרים שלא יכלו לצאת להילחם, פשוט נפלו ברחובות העיר מרוב רעב. לעומתם, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הם הצעירים והצעירות. הבחורים יצאו להילחם באויב, והבחורות הלכו איתם לשדה הקרב כדי לעודד אותם ולתת להם כוח, אך גם הם לא שרדו. הכל קרה בְּיוֹם אַפֶּךָ, שזהו יום תשעה באב, יום עצוב שמוכר בהיסטוריה כיום שבו קרו דברים קשים לעם ישראל. המילים טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ מתארות עד כמה העונש מאת ה' היה חזק, עונש שפגע בכולם והשאיר אחריו עצב גדול מאוד.
איכה, פרק ב׳, פסוק כ״א
שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֙גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.