ה' פעל כְּאוֹיֵב, בדומה לסערה הרסנית ולא כאויב של ממש, מתוך רחמים מסוימים שלא להשמיד את העם לחלוטין. למרות זאת, הוא בִּלַּע, כלומר השחית והרס, את יִשְׂרָאֵל ואת ארמונותיו. בעוד שיש המסבירים שהפגיעה במבנים נועדה לקרר את כעסו של ה' ולחסוך בחיי אדם, אחרים מצביעים על כך שה' פגע קודם בעם ורק אז ברכוש, בניגוד למידת הרחמים הרגילה. חורבן זה הורגש במלוא עוצמתו כאשר הגיעה הפגיעה עד היסוד גם בְּבַת־יְהוּדָה, היא כנסת יהודה. כך ה' וַיֶּרֶב, הרבה והגדיל, את קולות הצער והיללה, המתוארים כמצב של תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.
איכה, פרק ב׳, פסוק ה׳
הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י ׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כׇּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֙רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.