קרה לכם פעם שמישהו שמאוד אוהב אתכם כעס עליכם כל כך, עד שלרגע היה נדמה שהוא ממש נגדכם? בזמן חורבן ירושלים, בני ישראל הרגישו משהו דומה. ה׳ פעל בצורה קשה, אבל יש מילה אחת קטנה שמשנה את הכול: כְּאוֹיֵב. ה׳ לא הפך לאויב אמיתי של עם ישראל, אלא רק התנהג כמו אויב. אויב אמיתי רוצה להשמיד את הכול, אבל ה׳ פעל מתוך רחמים. במקום לפגוע בכל האנשים, הוא שפך את הכעס שלו על עצים ואבנים. הוא הביא השחתה והרס, פעולה שנקראת בִּלַּע, על הארמונות והמבצרים החזקים, כדי לקרר את הכעס שלו ולשמור על החיים של רוב בני האדם. למרות זאת, זה היה זמן קשה וכואב מאוד. בגלל כל ההרס הזה, ה׳ וַיֶּרֶב, כלומר הגדיל והרבה מאוד, את הצער של העם. בכל מקום אפשר היה לשמוע תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה, שהם קולות של בכי, יללה ועצב עמוק על מה שנחרב.
איכה, פרק ב׳, פסוק ה׳
הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י ׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כׇּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֙רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.