איכה, פרק ה׳, פסוק א׳

Lamentations 5:1Sefaria

זְכֹ֤ר יְהֹוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ (הביט) [הַבִּ֖יטָה] וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃

יצא לכם פעם להרגיש כמה זה כואב לאבד משהו יקר שהתרגלתם אליו? כשמישהו תמיד היה רגיל לחיים טובים ופתאום הכל נלקח ממנו, העצב שלו גדול הרבה יותר. כך בדיוק מרגישים בני ישראל. פעם הם חיו בשמחה ובכבוד, ועכשיו הם נמצאים בצער עמוק. לכן הם פונים אל ה' ומבקשים: זְכֹר, אנא היזכר בלב שלך מֶה הָיָה לָנוּ בעבר, כמה טוב היה לנו פעם, ותשווה את זה למצב הקשה שלנו היום.


הבקשה שלהם לא נעצרת רק בזיכרון, אלא מתקדמת שלב אחר שלב. קודם כל הם מבקשים הַבִּיטָה, כלומר תסתכל עלינו מרחוק, מהשמיים הגבוהים. העם מרגיש כל כך שבור, שבהתחלה הם רק מבקשים שה' יביט בהם ממרחק. אבל אז הם אוזרים אומץ ומבקשים גם וּרְאֵה, תרד אלינו, תתקרב ותראה ממש מקרוב את כל הבושה והכאב שאנחנו עוברים עכשיו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ד׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.