איכה, פרק ד׳, פסוק כ״ב

Lamentations 4:22Sefaria

תַּם־עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃ {פ}

יצא לכם פעם להרגיש הקלה עצומה אחרי תקופה ממש קשה ומאתגרת? אחרי כל העצב והכאב של חורבן ירושלים, מגיע פתאום רגע גדול של אור ותקווה. ה' פונה לעם ישראל, שנקרא כאן בַּת־צִיּוֹן, ומבשר להם שהעונש שלהם הסתיים. המילים תַּם־עֲוֺנֵךְ אומרות שהחטאים נמחלו לגמרי. בגלל שעם ישראל עבר כל כך הרבה קושי והתחרט על המעשים שלו, ה' מבטיח להם הבטחה משמחת: לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ. כלומר, הוא לא יגרש אותם יותר מארצם אל ארץ זרה.


אבל מה קורה לאויבים שהציקו לעם ישראל? עכשיו הגלגל מתהפך. ה' פונה לאומה שנקראת בַּת־אֱדוֹם ואומר לה: פָּקַד עֲוֺנֵךְ, כלומר הגיע הזמן שהם יקבלו את העונש על הדברים הרעים שעשו בכוונה. בנוסף, ה' גם גִּלָּה עַל־חַטֹּאתָיִךְ ויעניש אותם אפילו על חטאים קטנים שעשו בטעות. למה? כי יש הבדל גדול בין עם ישראל לאויבים שלו. כשעם ישראל טועה, הוא מיד מתחרט ורוצה לתקן. אבל אותם רשעים שמחים כשהם עושים רע, ואם רק היו יכולים, היו עושים הכל בכוונה. לכן ה' שופט אותם על כל המעשים שלהם, בזמן שעם ישראל זוכה לסליחה, לאהבה ולהתחלה חדשה וטובה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פרק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.