עונשם של ישראל הגיע לסיומו, וההכרזה תַּם־עֲוֺנֵךְ בַּת־צִיּוֹן מבשרת כי הייסורים הקשים כיפרו על החטאים והביאו למחילה שלמה. בעקבות כפרה זו מובטח לישראל כי ה' לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ עוד, ויש המפרשים שהעוון עצמו לא יגרום לגלות משום שיצר הרע עתיד להתבטל. כעת מאזני הצדק מתהפכים והייסורים עוברים אל אויבי ישראל, כאשר ה' פָּקַד עֲוֺנֵךְ בַּת־אֱדוֹם ובא עמהם חשבון על פשעיהם המכוונים. בניגוד לישראל שגלותם מירקה את עוונותיהם והם אינם נענשים על שגגות, אצל אדום ה' גִּלָּה עַל־חַטֹּאתָיִךְ וחושף גם את החטאים הקלים שנעשו בשגגה. הסיבה לכך היא שרשעותם ושמחתם בעשיית רע מעידות שהיו חוטאים במזיד לו יכלו, ולכן הם נענשים על הכל.
איכה, פרק ד׳, פסוק כ״ב
תַּם־עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.