לאחר קינה עמוקה על שברם של ישראל, מופנית לפתע קריאה אירונית ונוקבת אל האויב החוגג. נבואה זו טומנת בחובה הבטחה למהפך היסטורי, שבו הכאב והחורבן יעברו אל הצד המנצח לכאורה. נבואה זו כוונה מראש כלפי חורבן הבית השני שעתיד להיעשות על ידי הרומאים [רש"י].
הפנייה אל בַּת אֱדוֹם היוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ עוּץ זכתה למספר זיהויים. יש המפרשים כי מדובר בשתי ישויות שונות, כאשר אדום היא עיר קסרין, וארץ עוץ היא פרס [תורה תמימה]. אחרים מזהים את עוץ עם ארם [אבן עזרא], ומסבירים כי גם אדום וגם ארם הרשיעו והצרו לישראל [אלון בכות]. דעה נוספת רואה בארץ עוץ רמז לעיר המבוצרת והחזקה קונסטנטינופול, שחומותיה הגבוהות נסכו בתושביה תחושת ביטחון [לחם דמעה].
הקריאה שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי אינה ברכה, אלא לעג מריר כלפי האויב שחי בשלווה [ביאור שטיינזלץ]. משמעותה היא אמנם כעת אתם ששים ושמחים על מפלתנו [פלגי מים], אך זוהי שמחה זמנית בלבד [רש"י, צאינה וראינה]. שמחה זו של אדום נובעת מגאוותה על חכמתה ועל ישיבתה הבטוחה [לחם דמעה]. גישה נוספת מפרשת את הקריאה כהזמנה צינית להתענג כעת על תאוות אכילה, שתייה ופריצות, משום שזמנם קצוב והפורענות מתקרבת [לחם דמעה].
רמז מעניין לזמניות של שלטון אדום טמון בכתיב של המילה. המילה נקראת יוֹשֶׁבֶת, אך נכתבת עם אות יו"ד נוספת, יושבתי כלומר היושבת שלי. תוספת זו רומזת לאדום כי ישיבתה הבטוחה על מכונה מתקיימת רק בגלל עוונותיהם של ישראל, והם אלו שמעכבים את עונשה ומאפשרים את שלטונה [לחם דמעה, מנחת שי].
אך הגלגל עתיד להתהפך, וגַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס של פורענות, נקמה וצרות מרות [רש"י, ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה]. מאחר שאדום וארם חברו יחד להרע לישראל, נגזר עליהן לשתות את כוס התרעלה הכפולה פעמיים [אלון בכות].
העונש שיונחת על אדום יפגע בדיוק בנקודות הגאווה שלה. תִּשְׁכְּרִי משמעו שתהפכי לשיכורה מרוב צרות ומכוס הפורענות [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. שכרות זו תביא לאובדן הדעת והחכמה שבהן התגאתה אדום כל כך [לחם דמעה].
באשר למילה וְתִתְעָרִי, הפרשנים מציעים מספר משמעויות המשלימות זו את זו. הגישה הראשונה מפרשת זאת במשמעות של הקאה וריקון, כמו שפיכת נוזלים מכד. מרוב שתיית כוס הפורענות, אדום תקיא את תוכנה [רש"י], פעולה שתאפשר לה לשתות את כוס התרעלה פעם נוספת כעונש כפול [אלון בכות]. הגישה השנייה מסבירה זאת מלשון הרס והתרוקנות מוחלטת. כנגד הביטחון בעריה המבוצרות, אדום תיהרס, תתרוקן מיושביה וחומותיה ייהרסו עד היסוד [לחם דמעה, ביאור שטיינזלץ]. גישה שלישית קושרת את המילה לשורש ערווה, כרמז לעידון ולשקיעה בחטאי פריצות שיאפיינו את אדום לפני מפלתה [לחם דמעה].