ויקרא, פרק ט״ו, פסוק כ״ב

שמתם לב פעם איך התורה מסדרת את הכללים שהיא מלמדת אותנו? כשאנחנו לומדים על הלכות טהרה של אישה נידה, אנחנו מגלים שהכללים קשורים גם לחפצים שהיא יושבת עליהם. אם אדם אחר נוגע בחפץ כזה, הוא צריך להיטהר על ידי כך שיכבס את בגדיו, יתרחץ במים ויחכה עד שירד הערב. התורה אומרת וכל הנוגע בכל כלי, כלומר היא מדברת רק על מי שנוגע באותו חפץ. אולי תשאלו את עצמכם, מה קורה אם מישהו לא רק נגע, אלא ממש ישב על הכלי הזה? למה התורה לא מזכירה את זה עכשיו? הסיבה פשוטה מאוד: התורה לא שכחה, היא פשוט בחרה להסביר את ההלכה המפורטת לגבי מי שיושב על הכלי מיד בפסוק הבא.