שמתם לב פעם איך התורה בוחרת כל מילה ממש בקפידה? כאשר אישה מסיימת לספור את ימי הטהרה שלה ממצב מיוחד שנקרא זיבה, היא מביאה אל הכוהן קרבנות כדי להשלים את התהליך. התורה כותבת שהקרבן מובא מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ. למה התורה מוסיפה את המילה "טומאתה"? הרי אצל איש שמביא קרבן דומה, כתובה רק מילה אחת, "מזובו". הסיבה לכך היא שלאצל אישה יש מחזור טבעי שקורה בכל חודש, ועל המצב הרגיל הזה לא צריך להביא קרבן. לכן התורה מדגישה לנו שכאן מדובר על משהו שונה. זוהי זיבה חריגה ומיוחדת, ורק בגללה האישה מביאה את הקרבן הזה כדי לסיים את הטהרה שלה.
ויקרא, פרק ט״ו, פסוק ל׳
פרשת מצורע
וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הָאֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְאֶת־הָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלֶ֤יהָ הַכֹּהֵן֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִזּ֖וֹב טֻמְאָתָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.