לאחר ספירת ימי הטהרה, מביאה האישה את קרבנותיה כדי להשלים את תהליך טהרתה, וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה. פעולה זו נועדה לכפר עליה לִפְנֵי ה' באופן ספציפי מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ. בניגוד לגבר שכל זיבה שלו נחשבת טמאה, אצל אישה דם נידה רגיל אינו מצריך קרבן, ולכן התורה מדגישה שמדובר בזיבה חריגה וטמאה המחייבת כפרה. בנוסף, הדגשה זו מלמדת שקרבנות אלו מיועדים אך ורק לכפרה על טומאת הזיבה, ואינם יכולים לפטור את האישה מחיוב של הבאת קרבנות אחרים.
ויקרא, פרק ט״ו, פסוק ל׳
פרשת מצורע
וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הָאֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְאֶת־הָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלֶ֤יהָ הַכֹּהֵן֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִזּ֖וֹב טֻמְאָתָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.