תארו לעצמכם אדם שהיה חולה במחלה מיוחדת בגופו וכעת הוא סוף סוף מבריא. איך הוא יכול לחזור להיות טהור לגמרי? התורה מסבירה לנו בדיוק מה עליו לעשות. ברגע שהמחלה פוסקת, התורה אומרת וְכִי יִטְהַר. המילים האלו לא אומרות שהוא כבר טהור, אלא שהגוף שלו החלים והמחלה עזבה אותו. המילים הַזָּב מִזּוֹבוֹ מלמדות אותנו שברגע שהמחלה הזו מסתיימת, הוא יכול מיד להתחיל בתהליך הטהרה שלו, גם אם יש לו בעיות אחרות.
השלב הראשון הוא המתנה. התורה אומרת וְסָפַר לוֹ, וזה אומר שהאדם סופר לעצמו בתוך המחשבה. ה' סומך עליו לגמרי שהוא ימנה את הימים באמת, ואין צורך באנשים אחרים שיבדקו אותו. עליו לספור שִׁבְעַת יָמִים לְטָהֳרָתוֹ, כלומר שבעה ימים נקיים ברצף אחד אחרי השני. אם המחלה חוזרת פתאום באחד מהימים האלה, כל הספירה מתבטלת והוא צריך להתחיל לספור שבעה ימים חדשים לגמרי מההתחלה.
אחרי שעברו שבעה ימים נקיים, מגיע שלב המים. נאמר וְכִבֶּס בְּגָדָיו, כלומר עליו להטביל את הבגדים שלו במקווה, והוא חייב לוודא שאין שום לכלוך שנדבק אליהם ומפריד בינם לבין המים. לאחר מכן מגיע תורו של הגוף ונאמר וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים. כאן יש משהו מיוחד מאוד: בניגוד לאנשים אחרים שיכולים לטבול במקווה רגיל, האדם הזה חייב לטבול את גופו דווקא במי מעיין טבעיים שנובעים מהאדמה. למה? מפני שהמחלה שלו נבעה מתוך הגוף שלו כמו מעיין, ולכן הטהרה שלו צריכה להגיע ממים של מעיין אמיתי. עליו לטבול רק את החלקים החיצוניים של גופו ואין צורך להכניס מים לתוך הפה.
בסוף התהליך המיוחד הזה התורה מבטיחה וְטָהֵר. מיד אחרי הטבילה ביום השביעי הוא כבר חוזר להיות טהור לחלק מהדברים, וכאשר השמש תשקע באותו ערב, הוא יהיה טהור לחלוטין.