יצא לכם פעם לחשוב כמה מופלא הגוף שה' ברא לנו? לכל אישה יש תפקיד מיוחד מאוד בעולם, להביא חיים חדשים וללדת ילדים. כדי שהתינוק שייוולד בעתיד יגדל במקום הכי נקי וטהור שאפשר, הגוף של האישה עובר מדי פעם תהליך טבעי של ניקיון פנימי. התורה קוראת לאישה בזמן הזה זבה, אבל לא מדובר כאן במחלה חלילה, אלא בתהליך בריא ושגרתי לגמרי של הגוף.
הניקיון הזה מתבטא ביציאה של דם אדום. התורה מדגישה שהתהליך קורה בבשרה, כלומר עמוק בתוך הגוף שלה, במקום הפנימי שבו מתפתחים חיים. וכמה זמן נמשך התהליך הזה? התורה קובעת כי שבעת ימים תהיה במצב הזה. שבעה ימים שלמים, ביום ובלילה. הזמן הזה נועד גם כדי לתת לאישה, שאולי קצת נחלשה, הזדמנות לנוח, לאגור כוחות ולחזור לבריאות שלמה.
בימים האלו, האישה נמצאת בנדתה. המילה הזו מזכירה את המילה ריחוק או נדודים, כי בזמן הזה היא שומרת על מרחק מסוים ולא נוגעת באנשים אחרים. לכן, וכל הנגע בה יטמא, כלומר מי שנוגע בה, או אפילו יושב על הרהיטים שהיא משתמשת בהם, מקבל את הטומאה עד שיגיע הערב. רק אחרי שיעברו שבעת הימים וירד הלילה, האישה תוכל להיטהר ולחזור לשגרה הרגילה שלה.