חשבתם פעם איך עובד משקל? גם אם תניחו עליו שמיכה עבה ואז תעמדו עליו, הוא עדיין ירגיש את הכובד שלכם. התורה מלמדת אותנו כאן רעיון דומה ומיוחד מאוד על טומאה של אדם שנקרא "זב". בדרך כלל אנחנו חושבים שכדי להיטמא חייבים לגעת ממש בדבר טמא, אבל כאן הטומאה עוברת רק על ידי המשקל והלחץ של הגוף.
המילים וְהַיֹּשֵׁב עַל־הַכְּלִי מסבירות שאדם טהור נטמא גם אם הוא בכלל לא נגע בכיסא של הזב. אפילו אם יפרסו עשרה בגדים אחד על השני, או יניחו אבן גדולה מעל הכיסא, ברגע שהאדם הטהור יושב ונשען בכוח המשקל שלו על המושב של הזב, הוא נטמא. המילים עַל־הַכְּלִי וכן אֲשֶׁר־יֵשֵׁב מראות שהאדם נטמא גם אם הזב כבר קם והלך משם, כי הכיסא עצמו כבר ספג את הטומאה. המילה יֵשֵׁב רומזת שמדובר על מקום שהזב רגיל לשבת עליו בדרך כלל. בנוסף, המילה הכללית הַכְּלִי באה ללמד שזה נכון גם לגבי אוכף או מושב שרוכבים עליו.
אולי תשאלו את עצמכם, למה התורה נתנה דוגמה דווקא של ישיבה ולא של שכיבה במיטה? הסיבה היא שכשאנשים שוכבים לישון, הם לפעמים ללא בגדים, ואז הם נוגעים במיטה מגע ישיר. אבל כשאדם יושב, הוא בדרך כלל לבוש. כך התורה מוכיחה לנו שהטומאה עוברת רק בגלל כובד המשקל וההישענות, ולא בגלל מגע ישיר בעור. כמובן שהדין הזה חל בדיוק באותו האופן גם על שכיבה במיטה.
בסוף, המילה וְטָמֵא מלמדת אותנו שכדי לחזור להיות טהור, האדם חייב לטבול במים את כל הגוף שלו, כולל השערות והציפורניים, בלי להשאיר שום חלק בחוץ.