אדם טהור וְהַיֹּשֵׁב עַל־הַכְּלִי נטמא מכוח משקלו והישענותו בלבד, גם ללא מגע פיזי ישיר ואפילו אם ישנן שכבות ואבנים החוצצות בינו לבין המושב. הטומאה עוברת אל הטהור גם אם הזב כבר אינו נמצא שם, שכן המושב אֲשֶׁר־יֵשֵׁב עליו הזב באופן קבוע כבר ספג את הטומאה. פעולת הישיבה נבחרה כדוגמה משום שאדם יושב בבגדיו, מה שממחיש שהטומאה עוברת ללא מגע עור, אך הדין חל באותה מידה על שכיבה ועל כלי רכיבה. בעקבות כך האדם נחשב וְטָמֵא על כל חלקי גופו, כולל שערותיו וציפורניו, ועליו לטבול את כולם במים כדי להיטהר.
ויקרא, פרק ט״ו, פסוק ו׳
פרשת מצורע
וְהַיֹּשֵׁב֙ עַֽל־הַכְּלִ֔י אֲשֶׁר־יֵשֵׁ֥ב עָלָ֖יו הַזָּ֑ב יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.