חלקי פר החטאת שנותרו לאחר הקטרת החלבים מיועדים להוצאה ולשריפה מחוץ למחנה. בניגוד לקורבן עולה, הפר נשרף ללא הפשטה עם עוֹר הַפָּר המכסה את כָּל בְּשָׂרוֹ, כשם שהצואה, המכונה וּפִרְשׁוֹ משום שהיא מתפרשת ויוצאת מן החי, נותרת חבויה בתוך קִרְבּוֹ כדי למנוע ביזיון. הציון עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו מלמד שהפר מוצא כשהוא שלם ואיבריו מחוברים, אך יש המבארים כי רגע לפני השריפה הוא מנותח לנתחים כדי לשמר בו סממן של קורבן. הקרביים והכרעיים אינם נרחצים מכיוון שאינם מוקרבים לה', ושריפת הקורבן מחוץ למחנה במקום אכילתו נובעת מכך שחטאי ההנהגה הרוחנית לא הותירו כוהן במדרגה הראויה לכפרה זו.
ויקרא, פרק ד׳, פסוק י״א
פרשת ויקרא
וְאֶת־ע֤וֹר הַפָּר֙ וְאֶת־כׇּל־בְּשָׂר֔וֹ עַל־רֹאשׁ֖וֹ וְעַל־כְּרָעָ֑יו וְקִרְבּ֖וֹ וּפִרְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.