כפרת הציבור דורשת סילוק מוחלט של העוון, ולכן יש להוציא את הקורבן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, הרחק מכל שלוש מחנות בני ישראל. שריפת הפר מתבצעת בדיוק כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן של הכהן המשיח, כשהוא מנותח לנתחים ומונח על עצים ואש במקום המיועד לדשן. הביטוי הַפָּר הָרִאשׁוֹן קובע גם סדר קדימויות ברור, שכן הכהן חייב להתכפר בעצמו לפני שיוכל לכפר על העדה. ההכרזה כי קורבן זה חַטַּאת הַקָּהָל הוּא מדגישה את האחריות המשותפת של בית הדין שהורה בטעות והציבור שפעל על פיו, חומרה שבשלה נשרף הקורבן כליל ודמו מובא אל תוך הקודש פנימה.
ויקרא, פרק ד׳, פסוק כ״א
פרשת ויקרא
וְהוֹצִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָרִאשׁ֑וֹן חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.