כאשר המנהיג העליון של העם, שאין מעליו סמכות אנושית, נכשל בעבירה בעודו מכהן בתפקידו, עליו להביא קרבן חטאת מיוחד. התורה משתמשת במילה אֲשֶׁר במקום "אם", כדי ללמד שרום מעמדו של הנָשִׂיא קרוב לוודאי שיכשיל אותו, אך במקביל אשרי הדור שמנהיגו עניו ומודה בטעותו. החטא מוגדר כפגיעה במצוות יְהֹוָה אֱלֹהָיו כדי להזכיר למלך שאף על פי שהוא השליט, עליו לירא מה' הנמצא מעליו. כאשר הוא חוטא בִּשְׁגָגָה, המילה וְאָשֵׁם מבטאת את הכרתו הפנימית באשמה ובקשת הכפרה. אחריות זו של המנהיג רחבה כל כך, עד שאם הציבור חוטא והוא נמנע מלהשתמש בכוחו כדי למחות, החטא נתלה בצווארו כאילו חטא בעצמו.
ויקרא, פרק ד׳, פסוק כ״ב
פרשת ויקרא
אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכׇּל־מִצְוֺת֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־תֵעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.