נחום, פרק ג׳, פסוק י״א

יצא לכם פעם להרגיש כל כך מבוהלים ומבולבלים עד שלא הצלחתם לחשוב בבהירות? זה בדיוק מה שהולך לקרות לנינוה, העיר הגדולה והחזקה. הנביא פונה אליה ומכריז גַּם־אַתְּ תִּשְׁכְּרִי, אבל הוא לא מתכוון לאנשים ששותים משקה אמיתי. הכוונה היא שמרוב פחד מהסכנה העצומה שמתקרבת, תושבי העיר יאבדו את העשתונות ויהיו כל כך מבולבלים, ממש כמו אדם שיכור שלא מבין מה קורה סביבו. בגלל אותה צרה, הנביא אומר לה תְּהִי נַעֲלָמָה. העיר הענקית הזו פשוט תיהרס ותיעלם, כאילו מעולם לא הייתה קיימת. מתוך הבהלה הגדולה, הנביא ממשיך ואומר תְּבַקְשִׁי מָעוֹז מֵאוֹיֵב. המילה מעוז מתארת מבצר או מקום מחסה בטוח. נינוה תחפש נואשות מקום חזק להתחבא בו ולהגן על עצמה מפני האויב שבא להתקיף אותה, אבל החיפוש הזה לא יעזור לה. בדיוק כמו ערים אדירות אחרות שנפלו לפניה, היא לא תצליח למצוא שום מחסה שיציל אותה.