במדבר, פרק כ״ו, פסוק נ״ג

תארו לעצמכם שאתם עוברים לבית חדש וגדול יחד עם כל המשפחה המורחבת, וצריך להחליט איזה חדר יקבל כל אחד. בני ישראל עמדו לפני משימה דומה אך גדולה הרבה יותר, והיא חלוקת ארץ ישראל. אחרי שנים של נדודים במדבר, הם עומדים להפוך לעם שיש לו שורשים ובית קבוע משלו. כדי לעשות זאת בצורה המסודרת ביותר, הם ערכו ספירה של העם. התורה אומרת שהארץ תחולק לָאֵלֶּה, כלומר לאותם אנשים שנספרו כעת, שהם האנשים הראויים והמוכנים להיכנס לארץ. החלוקה לא נעשתה סתם כך, אלא בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. המשמעות היא שלא ספרו רק כמות כללית של אנשים, אלא חילקו את הארץ בצורה מדויקת והוגנת. שבט שהיו בו הרבה אנשים קיבל שטח גדול יותר, ושבט קטן קיבל שטח קטן יותר. לאחר מכן, השטח המשיך להתחלק בתוך השבט עצמו, עד שכל משפחה קיבלה את החלקה המוכרת והמיוחדת רק לה. כך נוצר מצב מיוחד מאוד, שבו מצד אחד כל משפחה שומרת על הייחודיות שלה עם שטח משלה, ומצד שני כולם יחד נשארים עם אחד ומאוחד שקשור בקשר חזק וטבעי לארץ ישראל ולה'.