יצא לכם פעם לפגוש משפחה ענקית שכולם בה קשורים לסבא רבא אחד? זה בדיוק מה שקרה בשבט דן. לדן היה רק בן אחד. בספר בראשית קראו לו חושים, אבל כאן הוא נקרא לְשׁוּחָם. השם הזה רומז שהילדים והנכדים שלו התרבו והתפצלו לענפים רבים, ממש כמו עלים של צמח.
למרות שדן התחיל מילד אחד בלבד, התורה משתמשת במילים אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בלשון רבים. איך זה יכול להיות? ההסבר הוא שלשוחם נולדו המון בנים, וכשהם גדלו, כל אחד מהם הקים משפחה משלו. כך נוצרו הרבה משפחות בתוך השבט.
אבל למרות שהיו שם המון משפחות שונות, כולן יחד נקראו בשם הכללי מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּחָמִי. הסיבה לכך היא ששוחם היה האבא של כולם, והוא גם היה היחיד מהשבט שירד למצרים. לכן, כל הצאצאים הרבים שנולדו אחר כך בתוך מצרים המשיכו להיקרא על שמו, כדי לזכור את האדם שממנו התחילה כל המשפחה הגדולה הזו.