חשבתם פעם איך אפשר לחלק ארץ שלמה להמון אנשים, כך שכולם ירגישו שזה נעשה בצורה הכי צודקת שיש? כשבני ישראל עמדו להיכנס לארץ ישראל, הם היו צריכים לחלק את הארץ בין כל השבטים, וה' דאג שהחלוקה תהיה הוגנת, חכמה ומדויקת.
הכלל היה כזה: לָרַב תַּרְבֶּה משמעו ששבט גדול שיש בו הרבה אנשים יקבל שטח גדול ורחב יותר, וְלַמְעַט תַּמְעִיט אומר ששבט קטן יקבל שטח מצומצם יותר. אבל כדי שזה יהיה באמת שווה, הדברים נמדדו גם לפי האיכות. לפעמים שבט קטן קיבל שטח קטן, אבל האדמה שלו הייתה מצוינת וטובה במיוחד, כך שהיא הייתה שווה בערכה לשטח גדול של אדמה פשוטה.
אבל איך החליטו איזה אזור יקבל כל שבט? החלוקה לא נעשתה רק בעזרת מדידות רגילות של בני אדם, אלא קרה שם נס של ממש. עשו הגרלה מיוחדת שהונחתה על ידי ה'. כשהוציאו את הפתקים, הגורל עצמו ממש השמיע קול והכריז לאיזה שבט שייך כל אזור!
התורה משתמשת במילה אִישׁ כדי להסביר שמי שקיבל את השטח היו הגברים מגיל עשרים ומעלה, והם בעצם ייצגו את כל המשפחה שלהם. בנוסף, המילים לְפִי פְקֻדָיו מלמדות אותנו שהחלוקה לקחה בחשבון לא רק את האנשים שעמדו להיכנס לארץ, אלא גם את הסבים והאבות שלהם שיצאו ממצרים. כך ה' חיבר בין הדורות ודאג שכל משפחה תקבל בדיוק את מה שמגיע לה, בדרך פלאית ומיוחדת.