במדבר, פרק כ״ו, פסוק נ״ח

יצא לכם פעם להסתכל על ציור של עץ משפחה ולראות איך מכל אבא ואמא יוצאים עוד ועוד ענפים של ילדים ונכדים? כשהתורה סופרת את המשפחות של שבט לוי, זו לא סתם רשימה רגילה של שמות. התורה מסדרת את המשפחות לפי הגודל והחשיבות שלהן באותו זמן. מתוך כבוד לאבות המייסדים של השבט, התורה מזכירה קודם את השמות הכלליים שלהם, ורק אחר כך את המשפחות שהתפצלו מהם, כמו מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי וכן מִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי.

בתוך הרשימה הזו יש משפחה אחת שמקבלת יחס מיוחד, והיא מִשְׁפַּחַת הַקׇּרְחִ֑י. אלו הם הבנים של קורח. למרות שקורח עשה מעשה לא טוב, הבנים שלו בחרו להיות צדיקים, ולכן הם ניצלו. התורה קוראת למשפחה על שמם כדי לחלוק להם כבוד ולהראות לכולנו שהם בחרו בדרך הנכונה. בסוף הרשימה כתוב וּקְהָ֖ת הוֹלִ֥ד אֶת־עַמְרָֽם. למה לא כתוב פשוט "משפחת העמרמי" כמו השאר? הסיבה היא שהמשפחה של עמרם הייתה כל כך מיוחדת, עד שהיא התפצלה לשני תפקידים שונים: כוהנים ולויים. לכן היא לא נספרת כמשפחה אחת רגילה, אבל התורה בכל זאת מזכירה את עמרם במיוחד כדי לעשות כבוד לו ולילדים החשובים שלו.