במדבר, פרק ג׳, פסוק כ״ו

תפקיד בני משפחת גרשון כלל את נשיאת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר, שהקיפו את המבנה המרכזי של המקדש הנודד. יריעות אלו ניצבו אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ, כלומר בסמוך אליהם, כאשר הן מקיפות את המשכן הפנימי ואת המזבח החיצוני סָבִיב, באופן רציף ושלם ללא פרצות. סמיכות המבנים בפסוק מלמדת גם כי גובה המזבח היה עשר אמות, בדיוק כגובה קרשי המשכן. באשר לנשיאת וְאֵת מֵיתָרָיו, הדעות חלוקות אם הכוונה לחבלים שמתחו את יריעות המשכן לקרקע, או לחבלי החצר עצמה ששימשו לקשירת הקלעים בעת חניה ולקיפולם בזמן מסע. אחריות זו נמסרה להם לְכֹל עֲבֹדָתוֹ, ביטוי הכולל את כל הפעולות והאביזרים הנדרשים להקמה ולפירוק של מערכת היריעות והחבלים.