במדבר, פרק ג׳, פסוק ל״ו

וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי הייתה לשאת את המרכיבים הכבדים המהווים את שלד המבנה, ובהם קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו וְכָל כֵּלָיו, יחד עם הכלים הנלווים למשימה זו. בשונה ממשפחות אחרות שתפקידן הוגדר רק כמשמרת, התורה מוסיפה כאן את המילה וּפְקֻדַּת כדי להדגיש את חשיבות המשימה ורמת הדיוק שלה. מכיוון שמשפחה זו הייתה האחרונה לקבל את תפקידה, התוספת מבהירה שלא מדובר בשאריות אלא במינוי מיוחד המעיד על אמון. בד בבד, המילה רומזת לאופן הפרטני שבו התבצעה וְכֹל עֲבֹדָתוֹ, כאשר כל אדם הופקד אישית על נשיאת חפץ מוגדר, בדיוק כפי שהקרשים עצמם סומנו כדי שיחזרו תמיד למיקומם המקורי.