העברת הכהונה במשפחת אהרן מלווה בטרגדיה מורכבת: מותם הפתאומי של הבנים הבוגרים והצורך להעביר את התפקיד המקודש לאחים הצעירים.
הפסוק פותח בתיאור מותם של נדב ואביהוא לִפְנֵי ה'. מונח זה מלמד כי הם מתו בנס או במגפה שיצאה ישירות מאת ה' [רמב"ן, הטור הארוך]. החזרה הכפולה על מילים אלו בפסוק נועדה להדגיש את גודל הצער והכעס האלוהי על מותם של צדיקים, צער שהוא כפול ואף עולה על כאבו של אהרן אביהם [צרור המור, דעת זקנים]. סיבת מותם מתוארת במילה בְּהַקְרִבָם, אשר אינה מציינת רק את הזמן שבו הקריבו, אלא את הסיבה הישירה למותם – הם מתו משום שהקריבו אֵשׁ זָרָה [ברכת אשר], וזהו למעשה חטאם היחיד [ספורנו]. המילה נכתבה בכתיב חסר (ללא האות יו"ד), כדי לרמז שהם לא הקטירו בשתי מחתות נפרדות, אלא אחד מהם הקריב והשני רק סייע בידו [העמק דבר].
התורה מדגישה כי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם. ציון עובדה זו בא להסביר את סדר הירושה: הכלל הוא שהקודם בנחלה קודם גם לכבוד, ולכן אילו היו לנדב ואביהוא בנים לאחר שנמשחו לכהונה, אותם בנים היו מקבלים את מעמד הכהונה באופן טבעי ויורשים את מקומם לפני אלעזר ואיתמר [ספורנו, חזקוני, ריב"א, רש"ר הירש]. מעבר לכך, העדר הבנים הפך את מותם למוחלט, שכן אילו הותירו אחריהם צאצאים שימשיכו את דרכם, הם לא היו נחשבים כמתים לחלוטין [תורה תמימה]. מדוע באמת לא היו להם משפחות? יש המסבירים כי מתוך אהבתם העצומה לתורה הם נמנעו מנישואין כדי לא לשאת בעול הציבור. בנוסף, הם סברו שדווקא היותם רווקים הופכת אותם לראויים וטהורים יותר מאהרן להיכנס לקודש הקודשים. אילו היו מקימים משפחה, מחשבה זו לא הייתה עולה בדעתם והם לא היו חוטאים בהקרבת האש הזרה [חתם סופר].
בעקבות הטרגדיה, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. האחים הצעירים קיבלו מינוי ושררה מאת ה' מעבר לתפקידיהם הרגילים כלויים [ספורנו, ביאור שטיינזלץ]. הפועל מופיע בלשון יחיד ("ויכהן" במקום "ויכהנו") משום שבאופן מעשי רק אדם אחד יכול לשמש ככהן גדול בכל עת, אך שניהם טעמו ממעלה זו ונחשבו ראויים לה [העמק דבר]. כניסתם לתפקיד היוותה מעין "גאולה" עבור נדב ואביהוא שמתו בגין הכהונה [שפתי כהן].
הם כיהנו עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהביטוי משמעו "בחייו" [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. כלומר, הם תפקדו ככהנים גדולים לכל דבר עוד בחיי אביהם, והחליפו אותו בכל פעם שנטמא [שפתי חכמים]. מנגד, יש המדייקים כי אין הכוונה לשירות כהונה רגיל, שכן כל כהן הדיוט משרת בחיי אביו, אלא מדובר באירוע היסטורי חד-פעמי שבו בנים נמשחו לכהונה גדולה בעוד אביהם הכהן הגדול חי [רמב"ן, הטור הארוך]. פירוש נוסף מציע כי הביטוי מבטא את המציאות הטרגית והכואבת שבה אהרן נאלץ לחוות את אובדן בניו ואת החלפתם [רש"ר הירש], או שהם פשוט כיהנו במקומו [חזקוני]. לבסוף, קיימת גישה תחבירית ולפיה המילים "על פני אהרן אביהם" אינן מתייחסות לכהונת אלעזר ואיתמר, אלא מדלגות לאחור וחוזרות לתחילת הפסוק: נדב ואביהוא מתו על פני (בנוכחות) אהרן אביהם [רמב"ן, הטור הארוך, שד"ל, פענח רזא].