מניין בני קהת מציג את תפקידם הייחודי כנושאי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ. מונח זה מתייחס לאחריותם המיוחדת לשאת את כלי הקודש [ביאור שטיינזלץ], ובפרט את ארון הברית, אשר מכונה "קודש" בהשוואה לשאר חלקי המשכן [אבן עזרא].
אזכור תפקידם כשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ מופיע כבר כאן, עוד בטרם פירטה התורה את אופי העבודה עצמה, כדי להסביר את מספרם הגדול. משפחת קהת מנתה שמונת אלפים ושש מאות איש, מספר גבוה משמעותית מזה של משפחות גרשון ומררי. הפער המספרי נובע מכך שבתקופת השעבוד במצרים, שבט לוי הופרש לעבודת ה׳, מצב שהוביל להתמעטות טבעית במספרם. עם זאת, בני קהת עמדו במסירות רבה במה שקיבלו על עצמם ושמרו על משמרתם בקפדנות. בזכות דבקותם במשימה הם לא התמעטו באותה מידה כמו שאר משפחות הלויים, שהתקשו להתמיד באותה רמת שמירה ומסירות [העמק דבר].