במדבר, פרק ג׳, פסוק ל״א

האחריות הפיזית שהוטלה על משפחת קהת, וּמִשְׁמַרְתָּם, הייתה נשיאת הכלים המקודשים ביותר במשכן, ובהם הָאָרֹן, וְהַשֻּׁלְחָן, וְהַמְּנֹרָה ושני וְהַמִּזְבְּחֹת, מזבח הזהב ומזבח הנחושת, שחלקו הלכה משותפת ופוטרו מטבילה לאחר הרגלים מכיוון שאינם מקבלים טומאה. יחד עמם נשאו בני קהת את וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, שהם הכלים הנלווים אֲשֶׁר יְשָׁרְתּוּ בָּהֶם בעבודת הכלים המרכזיים. תפקידם כלל גם את וְהַמָּסָךְ, המזוהה לרוב כפרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקודשים ומגנה על הארון, או לחלופין כמסך המונח בפתח אוהל מועד. הביטוי וְכֹל עֲבֹדָתוֹ מתייחס למיתרי המסך, או למלאכת האריגה השנתית של הפרוכת אשר הופקדה בידי בני קהת ונחשבה עבורם כסגולה רוחנית ללימוד תורה.