במדבר, פרק ג׳, פסוק מ״ט

בשלב המעשי של החלפת בכורי ישראל בלויים, וַיִּקַּח מֹשֶׁה את הכסף כדי לשחרר מקדושתם את הבכורים שלא נמצא להם לוי שיחליף אותם. הכסף מוגדר ככֶּסֶף הַפִּדְיוֹם, כאשר הסיומת הייחודית של המילה מופיעה משום שמדובר בזכרים בלבד או כתוספת לשונית שגרתית, ומלמדת שהכסף כעת רק מיועד לפדיון שיושלם בפועל במסירתו לאהרן הכהן. התשלום נגבה אך ורק מֵאֵת הָעֹדְפִים, אותם מאתיים שבעים ושלושה בכורים שנותרו וחויבו בתשלום בעקבות גורל פתקים שנערך ביניהם, בעוד שאר הבכורים הופטרו לחלוטין. קבוצה זו נותרה עודפת עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם, כלומר מעבר לבכורי ישראל שכבר נפדו באמצעות גופם של הלויים, או לחלופין בגלל שבכורי הלויים נאלצו לפדות את עצמם ולכן לא יכלו לשמש עבורם כתחליף.