יצא לכם פעם לעזור למשפחה לארוז חפצים לקראת מעבר דירה? בדרך כלל, את הדברים הכי יקרים וחשובים נותנים לשאת רק למי שסומכים עליו במיוחד. במשכן, התפקיד המיוחד והאחראי הזה ניתן למשפחת קהת משבט לוי. הם היו אחראים על הכלים הכי קדושים של ה'.
המילה וּמִשְׁמַרְתָּם אומרת שהאחריות שלהם הייתה לשמור ולשאת על הכתפיים את ארון הברית, השולחן, המנורה ושאר הכלים החשובים כשעם ישראל יצא למסע במדבר. כשאומרים וְהַמִּזְבְּחֹת בלשון רבים, מתכוונים לשני המזבחות שהיו במשכן, מזבח הזהב ומזבח הנחושת. המזבחות האלו היו מיוחדים מאוד, ובניגוד לכלים אחרים שהיו צריכים לעבור טבילה במים כדי להיטהר, הם היו פטורים מכך משום שנחשבו קבועים ויציבים במקומם, ממש כמו האדמה עצמה.
איתם הם לקחו גם את וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, שזה אומר כל הכלים הקטנים יותר שעזרו בעבודה השוטפת של המנורה, השולחן והמזבחות. בנוסף, הם היו אחראים על וְהַמָּסָךְ. הכוונה כאן היא לפרוכת, שהיא וילון מיוחד וחשוב שהבדיל והגן על קודש הקודשים, המקום הכי פנימי וקדוש במשכן.
בסוף נאמר וְכֹל עֲבֹדָתוֹ. מהי בעצם העבודה של הפרוכת? הרי הכהנים לא סחבו אותה בפני עצמה, אלא השתמשו בה כדי לכסות את ארון הברית. אלא שהכוונה היא למלאכת האריגה. בני קהת קיבלו את התפקיד המיוחד לארוג ולהכין פרוכת חדשה ויפה בכל שנה. העיסוק ביצירה של הפרוכת הקדושה היה כל כך חשוב, שהוא נחשב למצווה גדולה וזכות רוחנית, ממש כמו ללמוד תורה.