חשבתם פעם איך מרגיש אדם שפתאום מקבל תפקיד חשוב וקדוש? כשהתורה מספרת לנו על הכוהנים הראשונים, היא משתמשת במילה אֵלֶּה. המילה הזו באה להדגיש שרק בני אהרן נבחרו לתפקיד המיוחד הזה, ולא אף אחד אחר, אפילו לא הבנים של משה רבנו. התורה קוראת להם הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים מכיוון שבטקס מיוחד יצקו עליהם שמן משחה קדוש. מכיוון שהבנים האלו נולדו עוד לפני שאהרן אביהם נבחר להיות כוהן, הם היו חייבים לעבור את המשיחה הזו כדי לקבל את הקדושה ולהיכנס לתפקיד.
התורה מוסיפה את המילים אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם. זה אולי נשמע כאילו הידיים שלהם היו מלאות במשהו, אבל הכוונה היא שבזמן חנוכת המשכן ה׳ נתן להם באופן רשמי את התפקיד והעניק להם את הסמכות לעבוד בקודש. המילה לְכַהֵן אפילו רומזת שבאותו רגע הם קיבלו את האפשרות לשמש בעתיד ככוהנים גדולים.
אבל למה התורה נותנת להם כל כך הרבה תארים מפוארים? יש כאן מסר חשוב עבורנו. התורה מראה לנו שהם היו אנשים רמי מעלה וחשובים מאוד, אבל דווקא בגלל שהם היו כל כך קרובים לה׳, הוא דרש מהם לדייק בכל מעשה. לכן, כשנדב ואביהוא טעו והקריבו אש שה׳ לא ביקש, הם נענשו מיד. זה מלמד אותנו שככל שהתפקיד של אדם קדוש וגבוה יותר, כך הוא צריך לנהוג באחריות ובזהירות רבה יותר.