תארו לעצמכם שאתם סופרים את כל התלמידים בבית הספר, אבל פתאום מגלים שהמספר הסופי לא מסתדר עם מה שספרתם בהתחלה. זה בדיוק מה שקורה כשסופרים את שבט לוי! בספר התורה, מעל המילה וְאַהֲרֹן יש נקודות קטנות ומיוחדות. הנקודות האלה רומזות לנו סוד, אהרן בעצמו לא נספר יחד עם שאר הלוויים. הסיבה לכך היא שאהרן כבר קיבל תפקיד קדוש משלו ככהן, ולכן הוא לא נכלל בספירה של השבט שהייתה לה מטרה אחרת.
עכשיו מגיעים לחידת המספרים. התורה אומרת שהסך הכל של הלוויים הוא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף, כלומר 22,000. אבל אם מחברים את כל משפחות הלוויים שנספרו קודם לכן, מגיעים ל-22,300. לאן נעלמו 300 אנשים? המטרה של הספירה הייתה שהלוויים יחליפו את הבכורות של שאר עם ישראל בעבודת המשכן. אותם 300 לוויים חסרים היו בכורות בעצמם. בגלל שהם כבר בכורות, הם יכולים לפדות רק את עצמם ולא יכולים לשמש כתחליף לבכורות אחרים, ולכן הורידו אותם מהסכום הסופי.
ואם כבר מדברים על מספרים, שמתם לב ששבט לוי ממש קטן? שאר השבטים היו ענקיים ומנו המון אנשים, וכאן יש רק 22,000. הסיבה לכך קשורה לתקופה שבה בני ישראל היו במצרים. כשהמצרים העבידו את בני ישראל בקושי רב, ה' עשה להם נס וככל שהם סבלו יותר, כך המשפחות שלהם גדלו והתרבו בצורה פלאית. אבל שבט לוי לא היה משועבד ולא עבד בפרך. בגלל שהם לא סבלו מהשעבוד, הם לא היו צריכים את הנס המיוחד הזה, והמשפחות שלהם גדלו בקצב רגיל וטבעי לחלוטין.