קרה לכם פעם ששברתם בטעות צעצוע של חבר, וקניתם לו אחד חדש כדי לתקן את המצב? בהרבה מקרים בחיים, אפשר לפצות על נזקים בעזרת כסף. אבל מה קורה כשמדובר במשהו שאי אפשר להחליף לעולם?
התורה מלמדת אותנו שהחיים של כל אדם הם הדבר היקר והקדוש ביותר שיש. בגלל שהחיים כל כך חשובים, אדם שבחר לעשות מעשה חמור ולקחת חיים של אדם אחר, לא יכול פשוט לשלם קנס כספי כדי להשתחרר מהעונש שלו. לכן התורה מצווה וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר. המילה כופר פירושה תשלום כספי שנועד לשחרר אדם מעונש. אסור לשופטים להסכים לקבל כסף כדי לוותר על העונש לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, כלומר לאדם שעשה את המעשה הקשה הזה.
היינו יכולים לחשוב שאם אדם שפגע בחברו או גרם נזק יכול לשלם כסף כדי לפצות אותו, אולי גם כאן זה אפשרי. אבל התורה מבהירה שזה אסור לחלוטין. בית הדין פועל בשליחות של ה', והשופטים לא יכולים להתגמש או לסלוח בתמורה לכסף. המסר של התורה הוא פשוט וברור: שום סכום שבעולם לא יכול להשתוות לערך העצום של חיי אדם.