מערכת המשפט התורנית אוסרת בתכלית לקבל כֹפֶר, תשלום פדיון או שוחד, כדי לפטור אדם שהרג בשגגה מעונש הגלות. אזהרה זו מופנית לשופטים לבל ייקחו כסף ממי שעליו לָנוּס אֶל־עִיר מִקְלָטוֹ כדי לפוטרו כליל מעצם הבריחה, או מאדם שכבר נס לשם ומבקש לשלם כדי לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ בביתו לפני הזמן. עונש הגלות הוא מוחלט ואינו ניתן להמרה פיננסית, ולכן על ההורג לשהות בעיר המקלט עַד־מוֹת הַכֹּהֵן הגדול. חובה זו כה עמוקה עד שהיא ממשיכה גם לאחר המוות, ואם ההורג נפטר בגלותו, עצמותיו יוחזרו לקבורה בנחלת אבותיו רק לאחר מות הכהן.
במדבר, פרק ל״ה, פסוק ל״ב
פרשת מסעי
וְלֹא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.