קרה לכם פעם שהתעצלתם לעשות משהו והמצאתם תירוץ ממש חכם למה לא לעשות אותו? מתברר שזו תכונה מוכרת מאוד של העצל. במקום להודות שהוא פשוט לא רוצה להתאמץ, הוא משכנע את עצמו שהוא בעצם חכם יותר מכולם וממציא תירוצים מתוחכמים כדי להצדיק את זה שהוא לא עושה כלום. גם אם יבואו אליו אנשים חכמים, שנקראים משיבי טעם, כלומר אנשים שנותנים עצות טובות, הגיוניות ומוסברות היטב, וינסו להוכיח לו שהוא טועה ושדרכו תוביל אותו לעוני, הוא פשוט יזלזל בהם. העצלן כל כך בטוח בעצמו, שהוא חושב שהוא חכם יותר אפילו משבעה חכמים, שזה ביטוי לקבוצה גדולה של חכמים גדולים או מנהיגים חשובים. הוא מבטל את דבריהם וחושב שהם אלה שלא מבינים כלום, וכל זה רק כדי להמשיך לנוח ולא לעבוד.
משלי, פרק כ״ו, פסוק ט״ז
חָכָ֣ם עָצֵ֣ל בְּעֵינָ֑יו מִ֝שִּׁבְעָ֗ה מְשִׁ֣יבֵי טָֽעַם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.